טיול לירדן - טיפים והמלצות (2023)

שלומות וברכות לכל מי שהחליט להסתקרן קצת לגבי פתרה וסביבתה ושוקל לארגן טיול לירדן בקרוב (או לא בקרוב), כאן הבחורה מתל אביב שהרגע חזרה מחציית הגבול הדרומי באילת, וחזרתי עם מלאי של טיפים ודברים שחשוב שתדעו לפני שאתם אורזים.

אז בואו נתחיל מהשאלה של למה בכלל לנסוע לירדן?

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי במדינה השכנה שלנו, ואני ממשיכה לחזור מכמה סיבות:

1. פתרה והמדבר מדהימים (מדובר באחד משבעת פלאי תבל!), אז כדאי לחוות לפחות פעם אחת.

2. הצלילות.

3. זה קרוב ולא מאוד מסובך, אם יודעים איך לארגן נכון.

כמובן שטיול כזה לא מתאים לכל אחד, ואם במקרה אתם לא מייטיבי לכת או צוללנים או בעלי נפש הרפתקנית שרוצה לצאת קצת מגבולות העיר, יכול להיות שכדאי שתקראו בלוג אחר.

ממליצה כמו לכל טיול, תגיעו עם ראש פתוח ותנו למקום צ'אנס להראות לכם את הדברים המיוחדים שלו, ואל תאמינו תמיד לאינסטגרם.

המסלול שלנו

היינו סך הכל 5 ימים (ולדעתי אפשר גם להוריד יום, פשוט הגבול היה סגור בצאת יום כיפור), וזה היה המסלול:

• יום ראשון: הגעה לאילת, חציית גבול, נסיעה לואדי רם וספארי במדבר.

לינה במלון בועות גלמפינג בואדי-רם.

• יום שני: נסיעה לפתרה ובילוי רגוע במלון.

לינה במלון 5 כוכבים ליד פתרה.

• יום שלישי: השקמה מוקדמת וטיול בפתרה, מעבר לעקבה לאיזור

לינה במלון בכפר הצוללים מחוץ לעיר.

• יום רביעי: יום צלילות.

לינה במלון בכפר הצוללים מחוץ לעיר.

• יום חמישי: מעבר גבול חזרה לארץ ונסיעה הביתה

גילוי נאות, לא נכנסנו לעיר אפילו פעם אחת וכנראה שיש כל מיני אלמנטים שפוספסו כמו חנויות סובינרים וטיול בכיכר המרכזית בערב, אבל האמת שלא חסר לנו. גם לא הגענו לים המלח, שזה משהו שאני מקווה לעשות בפעם הבאה. בכל אופן, מבחינתינו המסלול היה ממש מאוזן מבחינת האטרקציות והאקטיביות אל מול הזמן לנוח, אבל זוהי כמובן רק הצעה ואני סומכת עליכם לתת לזה את האינטרפטציה האומנותית שלכם.

מעבר גבול

יש כמה מעברי גבול לירדן, אני אתייחס למעבר הגבול יצחק רבין שנמצא באילת.

מעבר הגבול מעט מורכב אבל האמת שזה ככה רק אם לא יודעים מה צריך לעשות, אז הנה כמה טיפים חשובים שכדאי שתרשמו לעצמכם.

• כשאתם מתכננים את הנסיעה שלכם לעקבה, הכי חשוב לסגור את מעבר הגבול עם סוכן נסיעות ירדני שיחתום עליכם ויכין לכם מה שנקרא במקומית "מניפסט". הסוכן המקומי צריך לקבל את התמונות דרכון שלכם מראש, לדעת איפה אתם ישנים כל לילה, והוא או עוד סוכן מטעמו יפגשו אתכם בצד הירדני של הגבול.

אם אתם אוהבים לארגן את הטיולים שלכם לבד ומעדיפים להיות עצמאיים יחסית, יש לי פה המלצה חמה על הסוכן הירדני שסגרתי הכל דרכו. שמו יוסוף, והוא אדיב ושירותי וסידר לנו את כל מעבר הגבול וההעברות ברחבי ירדן. מוזמנים לשלוח לו ווטסאפ למספר 962-797412434+.

• תהליך מעבר הגבול יחסית פשוט - בצד הישראלי משלמים אגרה על סך 109 ש"ח (אפשר גם באינטרנט אם יש תור פיזי), עוברים ביקורת דרכונים בישראל, ואז יוצאים לצד הירדני.

• בצד הירדני צריך לעבור בידוק בטחוני, ואז לגשת לדלפק לביקורת דרכונים. באיזור הדלפקים אמורים לחכות סוכני הנסיעות הירדנים ולהביא אתכם לדלפק.

• בחזור זה בערך אותו הליך אבל בלי האגרה ובלי הסוכן.

כסף

ירדן היא מדינת מזומן, ולמרות שיש עמדות סליקה במלונות ובמסעדות, מזומן הוא עדיין המלך שם וממליצה להצטייד בכמות שתספיק לכסות לכם את הכל, עדיף ככה. גם לדעתי העמלה על האשראי לא קטנה.

כסף אפשר להחליף לפני חציית הגבול, אבל אם אתם מתכוונים לדבר עם יוסוף כפרעליו הוא גם יכול להחליף לכם יורו או דולר לדינר ירדני, רק תבדקו את השער מראש.

המטבע המקומי חזק (בערך 6 שח = 1 דינר), ולכן תשימו לב לכסף שאתם מחלקים, במיוחד לטיפים (כי הם מאוד מעריכים טיפים טובים שם).

אגב, כמעט על כל דבר אפשר להתמקח! אלא אם כן זה מחיר מוסדר של בוקינג נקודה קום, אפשר להוריד אותם, בעיקר אם תשלפו סכום מדוייק במזומן.

בטחון

זה נושא מעניין שאני בטוחה שאתם תוהים לגביו. אז אפשר להיות רגועים, הרגשתי מאוד בטוחה גם כישראלית וגם כאישה.

אני אתייחס רגע לישראליות - יש שם לא מעט תיירים ישראלים כבר (כן כן, אני ממש הופתעתי שאני לא הראשונה לרעיון של לתייר שם), והודעתי בגלוי שאני מהארץ ותמיד התגובה הייתה "וולקאם".

מה שכן צריך לקחת בחשבון זה שיש עוד תיירים מלבדינו ואמריקאים אבודים שמוצאים את עצמם שם כמו במוזיאון. יש די הרבה תיירים פלסטיניים, וצריך לקחת בחשבון את האינטרקציות האלה.

לדוגמה, בצירוף מקרים יוצא דופן, איכשהו באחד המלונות התארחנו אנחנו, זוג הולנדיות, ו20 גברים פלסטיניים שבאו לחגוג מסיבת רווקים. הכל היה אחלה, והם הבינו מאיפה אנחנו ואנחנו הבנו מאיפה הם, ולא הייתה שום אינטראקציה מיוחדת מלבד זה שחלקנו קפה טורקי שהם הביאו מהארץ (אגב תביאו קפה! הקפה שם לא תמיד טוב).

בכל מקרה, אין מה לחשוש, אבל תמיד כדאי לשים לב ולהישמר לאימרה של קפדהו וחשדהו.

ירדן כמדינה דתית

המשמעות העיקרית היא שאין אלכוהול זמין, תתמודדו.

לגבי לבוש אין ממש החמרה, אבל כמו בכל מדינה ערבית, ממליצה להתלבש בצורה מכבדת. אבל אין בעיה עם מכנסיים קצרים וטופים, כל עוד זה לא מוגזם וחשוף מדי.

התניידות

אנחנו אירגנו את כל ההסעות דרך יוסוף כפרעליו, והאמת שזה היה נוח מאוד.

לא חושבת שתחב"צ זה מומלץ, בייחוד לפתרה ולואדי.

ראיתי שאנשים משכירים גם מכונית, אבל ראיתי גם איך נוהגים המקומיים וזה לא כל כך בשבילי.

וואדי רם

חובה ללא עוררין! הכי בייסיק זה טיול ג'יפים ודרגה למעלה זה לילה בקאמפ בועות במדבר.

הוואדי הוא שמורת טבע מדברית שנמצאת כשעה מהגבול, וכשעה וחצי מפתרה.

טיול ג'יפים טוב יתחיל בערך ב3 וחצי-4 וימשך כשעתיים עם הפסקת תה באמצע ואופציה לטיול גמלים.

תקחו בחשבון שחם והשמש קופחת! תביאו מים, תביאו קאפיות או שאלים (משהו לראש שלא יעוף), ונעליים סגורות. אה ומגבונים לנקות את הפנים אחרי זה מכל החול והאבק.

הקאמפים של הבועות מאוד מיוחדים ואני ממש ממליצה לחובבי הז'אנר.

יש כמה סוגים של אמצעי אירוח:

• הבקתות השחורות המרובעות - האופציה הכי זולה, אבל לא תקבלו את החוויה האינסטגרמית.

• הבועות המנופחות - זה מה שאנחנו לקחנו והאמת שזו הייתה חוויה של טיסה לחלל. אני חושבת שהאופציה השלישית עדיפה, כי אלה עשויות מגומי ונוצר בלאי של שחיקה ולא רואים בצורה ברורה את הכוכבים.

• בועות מזכוכית - האופציה הכי יקרה לדעתי, אבל גם הכי נוחה לטעמי.

חשוב לוודא שיש מזגן ושירוקלחת פרטיים, ושהמחיר כולל חצי בורד (ארוחת ערב ובוקר) כי אין איפה לאכול באיזור.

תקחו בחשבון גם שאחרי ארוחת הערב אין איזשהו בילוי, אז תבואו בוייב רגוע ותביאו משהו להתעסק בו בערב (חוץ מלבהות בשביל החלב מעל הראש שלכם).

אה ויש וייפיי בדרך כלל!

פתרה

טוב, זה הפרק של מייטיבי הלכת, למה יש פה 12 קילומטר הרריים בשמש, וזה עוד רק המסלול הראשי.

בדרך כלל משכימים ב6, ועד 7 כבר מתייצבים בשער הראשי כדי להתחיל את ההליכה, ואז גם נכנסים ומגיעים עם כולם לטרז'ורי (שזה המבנה הכי מפורסם), וגם הולכים מלא ומגיעים אחרי שעתיים בשיא החום לעליה הבלתי נגמרת למונסטרי (המבנה המפורסם השני), וגם מגיעים לשם עם כל האנשים, וגם עוד צריך ללכת הכל חזרה!

סיוט.

ואז יש את הטריק שהרבה פחות מכירים, וזה להתחיל את המסלול מהסוף.

אז תרשמו לעצמכם ותודו לי אחר כך.

משקימים ב6, אבל במקום להגיע לכניסה הראשית, מגיעים לכניסה האחורית ב7 וחצי (תגידו לנהג מונית והוא ידע לאן להביא אתכם). שם קונים כרטיס כניסה לפארק (אל תשכחו להביא דרכון!) וכרטיס לשאטל. השאטל יקח אתכם לתחילת העליה לכיוון המוניסטרי, ושם תלכו חצי שעה בקרני הבוקר אל מול נוף עוצר נשימה. ממליצה לא להתמהמה ולהגיע מהר למונסטרי כדי לזכות במראה מרהיב עם השמש שמתחילה להגיח מאחוריו.

ברגע שסיימתם להתרשם, שתיתם שם קפה של בוקר ועשיתם תמונה שווה לאינסטוש, תתחיל לרדת את המסלול לכיוון הכניסה הראשית (לא זאת שנכנסתם בה בבוקר).

מדובר במסלול של כשעתיים בערך, אבל עדיף לקחת עוד אקסטרה זמן כדי באמת להתרשם מהכל.

תוכלו גם לקבל בונוס ולצפות בכל האנשים הסובלים שמגיעים הפוך ומזיעים את העליה המזעזעת הזו.

יש עוד מסלולים צדדיים והאמת שעוד לא הספקתי לבקר בהם, אז יש סיבה לחזור.

צלילות

הצלילות בירדן נהדרות - יש ראות מעולה, רוב הכניסות הן מהחוף, ורוב האתרים מרוכזים באותו איזור בחופים הדרומיים.

אנחנו ישנו במלון בכפר הצוללים שנמצא מחוץ לעיר, ממש מול חופי הריפים הדרומיים.

יש שם וייב מאוד רגוע, אנשים טובים, ואפשר ישר לסגור את הצלילות.

נראה לי שזהו בגדול! חוץ מזה, כמו שאני תמיד ממליצה, תבואו בראש פתוח, תזכרו שאתם אורחים ולא אצלכם בבית, ושאף אחד לא מנסה לעשות לכם דווקא.

אם בא לכם להתייעץ או לשאול משהו, תמיד מוזמנים לשלוח הודעה,

תפרגנו בעוקב באינסטוש,

ונתראה בתל אביבוש!